נסיון שני, לאחר שהתייאשתי מהנסיון הראשון (כנראה מוקדם מדי... כבר חשבתי שלא יחמיץ כי בגלל ימי הקור, אחרי שבועייםן לא קיבל את הריח האופייני והטעם החמוץ וחשבתי שהתקלקל)

1 כרוב נאה במשקל 1.300 ק"ג

2 כפות מלח גס

5 עלי דפנה.

ההכנה. לנקות כרוב היטב ולחתוך לרצועות דקות ואחידות. להעביר לקערה גדולה יחד עם המלח. להניח "להזיע" כ 30 דקות. ללוש היטב את הכרוב (כן ממש כמו בצק) כדי לרככו  וכן לגרום לו להגיר שפע מים.

לדחוס היטב את הכרוב בצנצנת מעוקרת. להוסיף עלי דפנה בין השכבות. לוודא שמי הכרוב מכסים את הכרוב כולו. לסגור מכסה ולהניח במקום מוצל. בימים הראשונים לפתוח את הצינצנת פעם או פעמיים ביום. (לפי סימני התסיסה) על מנת לשחרר את הגאזים המצטברים ולדחוס היטב מחדש אם הכרוב מתחיל לצוף מעל הנוזלים.

כעבור שבועיים עד שלושה שבועות, (תלוי בטמפרטורה החיצונית), הכרוב מוכן.

הערות: המתכון על פי כמה מתכונים מאוד לא חד משמעיים בהונגרית. ניתן להוסיף לכרוב לפי בחירה חזרת, גרגרי פלפל אנגלי ואף פרוסות חבושים. או רק כרוב ומלח נטו.

תודה לך.
מתה על כרוב חמוץ.
מוכרחה לנסות.

איזה מים? המים שהוא הגיר אחרי ההזעה?

lilit כתב/ה: אם החיטה כתב/ה: כעת יצאו לדרך עגבניות שרי מוחמצות. דיווח בעוד יומיים. עד אז אמור להיות מוכן. כאלה ?? עגבניות שרי כבושות הן אורחות קבועות אצלינו....

חיפשתי כאלה ולא מצאתי אז מצאתי מתכון לאדומות והכנתי לפי המתכון.

כן. אין תוספת מים מלבד מי הכרוב.

אם החיטה - המון תודה.

בדיוק גמרנו צנצנת של כרוב חמוץ שהכנתי מהזיכרון של מה שראיתי אצל אמא לפני 25 שנה, וזה טעים, אבל לא מה שהתכוונתי. עכשיו אני מבין שבין היתר - 4 ימים לא מספיקים לכרוב להחמיץ. אני זוכר גם שאמא שמה אבן על הכרוב בתוך הצנצנת על מנת למנוע ציפה שלו.

היום אכין עוד נאגלה.

אם החיטה, שכחתי לשאול:

מה הנפח של הצנצנת שלך בשביל כזה כרוב? 2 ליטר? 3? יותר?

דחסתי את הכרוב לצנצנת של 2 ליטר והוא הגיע עד ה"כתפיים" של הצינצנת (רגע לפני שמתחילה ההיצרות). וראיתי אכן בכמה מתכונים ששמים אבן או משקולת. בהתחלה התחלתי לשחק עם כל מיני קופסאות שימורים ודי נשברתי מהעניין כי לא הצלחתי לסגור את המיכסה וממילא הקופסאותץ לא כיסו את כל הכרוב, לכן עברתי לשיטה שכתבתי. אחרי פתיחת הצינצנת לשיחרור הגאזים, דחסתי אותו שוב עם כף. הרעיון של הדחיסה הוא לא לאשאיר כיסי אויר בין שכבות הכרוב כדי שלא יתפתחו שם בקטריות לא רצויות שיגרמו לעובש וקילקולים.

כרוב כבוש ללא חומרי שימור הוא אחד המאכלים היותר בריאים ביקום. מכיל חיידקים פרו ביוטיים ועוד דברים טובים.  

אכן בכל

lilit כתב/ה: M................ ומה את חושבת שקל למצוא עגבניות שרי ירוקות לגמרי וקשות ? כשאני בסופר,באיזור עגבניות השרי בסלסלות, אני פשוט בוחרת מכל הסלסלות שישנן שם רק את הירוקות וממלאת לעצמי סלסלה של ירוקות וקשות.כאני מגיעה הביתה אני מיד מכינה אותן, כי שמתי לב שהן מבשילות יותר מהר מעגבניות רגילות. אצלי לא אוהבים עגבניות אדומות כבושות. רק ירוקות.

תודה לילית. אנסה לברר במרכולית שלי אם יכולים להשיג לי ירוקות. בינתיים טעמתי את העגבניות ומה אומר לך, ה פ ת ע ה  הן אכן חמצמצות (כאילו דה?...!!!), עם טעם עדין של שמיר, שום ומלח. נחמד, אבל סלט עגבניות שרי עם מעט שמיר שום ומלח היה נותן את אותו אפקט. אממה מה? מאוד דקורטיבי... נו שויין...

לאחר שחזרתי לאחרונה ממינכן, החלטנו על הכנה ביתית לשחזור החוויה . לראשונה בחיינו ניסינו וזה יצא נפלא. תבורכי M יקרה !

השינוי שלנו- רק מלח ללא כל תיבול נוסף. הזמן אף הוא קצר בהרבה ( אולי בגלל הקיץ ) 4-5 ימים והכרוב מוכן!

אז ת'בלבלתי.

מתה על כרוב כבוש, ליד הפלאפל הבייתי זה הכרח.

ואני לא מצליחה להבין אם שבועיים שלושה או 4-5 ימים.

עכשיו בקיץ, כמה לחכות(בטמפרטורת החדר כמובן) ואיך יודעים שמוכן(לבד מהטעימות כמובן...) יש איזה פרמטר נוסף?

ננה f כתב/ה: עכשיו בקיץ, כמה לחכות(בטמפרטורת החדר כמובן) ואיך יודעים שמוכן(לבד מהטעימות כמובן...) יש איזה פרמטר נוסף?

הכרוב משנה את צבעו לשקוף

השאלה איך מכינים כרוב כבוש לא קצוץ, אלא עלים שלמים. יש למישהו רעיון?

בדיוק היום, ראיתי בכתבת מחווה לטומי לפיד מתכון "כרוב שכבות בנוסח קולוז'וואר" המצריך כרוב כבוש.  אמנם לא צויין שם, אבל לי נשמע סביר יותר שמדובר בעלים שלמים של הכרוב ולא בקצוצים.

1. הצילום לא שלי
2. כמות המלח המומלצת ליום היא 2400 מ"ג.
3. לפי טבלאות שונות בחצי כוס כרוב יש כ-800 מ"ג מלח. כלומר כרבע מהכמות היומית המומלצת.
4. לפיכך, ניתן לאכול בכמות סבירה ולא להוסיף באותו יום מלח למזון.
5. לסובלים מיתר לחץ דם או מחלת כליות או בכלל לכאלה הנדרשים לכלכלה דלת מלח - מומלץ להסתכל בלבד ולא לטעום כלל.

דר' יקירי אכן הבדל הזמנים בין החורף ןהקיץ מאוד משמעותי והכרוב אכן מוכן אחרי 3-4 ימים. תלוי כמובן גם היכן ובאיזו טמפרטורה מאוכסן.

שושווה, דווקא במתכון של הכרוב בשכבות משתמשים כמובן בכרוב קצוץ. כרובים שלמים גם כן מקובל לכבוש במזרח אירופה (בעיקר ברומניה), אבל הכבישה היא בחביות עם מי מלח. לא נראה לי שווה התעסקות ביתית. ניתן להשיג בחלק מהחנויות שמיועדות לציבור יוצאי רוסיה. השימוש הוא בעיקר לכרוב ממולא. (לדעתי כרוב רגיל חלוט והרבה כרוב כבוש עושים עבודה לא פחות טובה).

בימים הראשונים הכרוב מאוד תוסס. כל פתיחת הצנצנת משחררת כמויות גדולות של גזים. מלבד שינוי הצבע, כשמי הכבישה מפסיקים לבעבע לרוב מוכן. לכל היותר אפשר להמתין עוד יום או יומיים לפני האיחסון במקרר. יש גבול דק בין כמעט מוכן למוכן אבל ההבדל בחמיצות ובטעם "השלם" משמעותי.

לילית לגבי הנוזלים, צריך ללוש ממש באלימות. כשמכינים בכמויות גדולות דורכים על הכרוב ממש כמו על ענבי יין.

אני מאוד אוהבת שמיר גם בסלטי כרוב אבל בכרוב כבוש דווקא טעם הנטורל הוא המנצח. מקסימום עלי דפנה בודדים.

אם, תודה רבה.